בורג ורמון ברדיו תל אביב

חם בחוץ אז קיצרנו. צעקות על מתנגדי החיסונים, בעד ונגד לפיד וליברמן, אנחת הרווחה על פגרת הכנסת ולעג בריא לעתירת חברי הכנסת של הליכוד לבגצ. כמו תמיד - אבל בתמצית.

התעצבנו על השרה שאשא ביטון התרשמנו מאוצר המילים בן המילה אחת-אני-של ישראל כץ ניסינו להבין את חוק ההסדרים ונדחפנו לחתונה שלח ארטיום דולגופיאט

דיון מעמיק על הג'ודו כתפיסת עולם יהודית, כמה מילים טובות ורעות על אחמד טיבי ואיתמר בן גביר, חפירה משעממת בחוק ההסרים ובנזקים המקופלים בו, חוקים באולפן על "חוק הביצים" ועוד הרבה פוליטיקה

והיום עוד קצת על הפונדקאות, ליקוקים עם בן אנד ג'ריס, מגבלות הכח מחאן אל אחמאר ועד הכנסת החוזרת לחיים ומינויו של חיים רמון לחבר המשלחת האולימפית באולימפיאדה הבאה.

יום כבד עובר על כוחותינו. שני בג"צים בעיתיים, שני ערבים גדולים, הרבה פוליטיקה ויש עוד מה לצפות מראש הממשלה בנט.

הפעם היינו כבדים ורציניים, לא מצאנו שום זווית צינית ונאלצנו להודות על האמת: גם ההפסד של הממשלה בהצבעה על איחוד משפחות היא עוד עדות ליציבות הפנימית שלה. ובשולי הדברים אחד מאיתנו אמר מה הוא חושב על שיקלי והשני מה הוא חושב על הפרקליטות.

כמו תמיד, על הצביעות, הטיפשות והבחירה בטפל. כולם מדברים על הדובר החדש של הרצוג ובורחים מאביתר. יש הסדר לחוק איחוד המשפחות והם מעדיפים לריב. רק שבועיים והם כבר זקנים.

הפודקאסט היום בלי בורג רק רמון חוק האזרחות מהו .הצבעה עליו מבחן לקואליציה ולאופוזציה .עפ"י התוצאות ניתן יהיה להעריך את אורך חיים של הממשלה. ושיר אופטימי של שלום חנוך

שחר של יום חדש מלא בקטנוניות פוליטית, מחמאות אין קיץ לנתניהו שאיפשר למנסור עבאס להיות חלק מהממשלה ודיון קטן על כשלונה של מיכאלי למנות שר תפוצים יותר מתאים.

מילים אחרונות על ממשלת נתניהו, מילים ראשונות על הממשלה הנכנסת, ובין שתיהן גם בורג ורמון (ולהיפך), משיקים את פרוייקט יוסי כהן לראשות ממשלה.

לשם שינוי תכנית מכובדת על סיכויי הממשלה החדשה על הכלכלה ועקלקלה על נתניהו כראש האופוזיציה ומר דרוקמן כנציגו של הרב סמוטריץ'.

רמון ובורג משרטטים את תמונת הניצחון של ההפסד. מפרקים את העולם החרדי ולא מצליחים להרכיב אותו מחדש. מנבאים בחירות חמישיות ומסתפקים בנשיא חדש

מכאבי הגב של ריבלין ועד לסיכוייו של הרצוג, ממדינת תל אביב עד למדינת החמאס, על הבחירות החמישיות ועל נתניהו אהבת הכאוס שלו וחדלנות האופוזיציה שלא קיימת.

על הקשר ההדוק בין עזה וירושלים. שייח ג'ארח ובלפור. על ירושלים ששקרים סביב לה וכמו תמיד - רמון צדק.

על התובנות העמוקות שמתחת להריסות מירון, על היום המרתק והלא חשוב בפוליטיקה הישראלית, על מה ביבי לא יעשה כי זה כל כך הגיוני, ועל מה איילת שקד כן תעשה למרות שזה לא הגיוני.

על ההבנות שמתחילות לחלחל, נתניהו שיאלץ לוותר על שנה של תואר (אבל לא על המעון), של העבודה ומרצ שיאלצו להתרגל לחוסר חשיבותם למרות מספרם ובנט שיצטרך להצטלם עם מנסור עבאס אם הוא רוצה ממנו משהו. בקיצור יהיה ״לא מעניין״

על תעלולים פוליטיים, על תבוסות נתניהו המרהיבות ועל איך שני לוחמים דגולים הובסו על ידי אזרח ערבי וכתב במחנה

לכבוד יום העצמאות רמון ובורג מתווכחים האם כבר קמה מדינת ישראל, האם השלטון שבה מאמין בעקרונות הקמתה, וגם מילות פרידה מחנן מלצר ואנליזה פוליטית מדויקת שלכן בחיים היא לא תקרה.

הנשיא מייצג בחכמה ובדיוק את תחושת הביקורת והמיאוס הציבורית ומנגד שליחי ציבור חדלי אישים וקצרי רואי.

חלוקת הפרסים למנצחים והמפסידים. וכמה הצעות יצירתיות. חומר למחשבה למי שעוד מסוגל לחשוב כאן.