פוטו אייקון ברדיו תל אביב

ריבוי מצלמות, אינספור צלמים וכמות אימג'ים בלתי ניתנת לעיבוד או צריכה הם ממאפייני העידן הדיגיטלי. הצלם מיקי קרצמן והעיתונאי רועי כ"ץ שואלים בקול רם האם זה סופו של הצילום האייקוני צילום: ג'ף ווידנר, AP

כמו בחו"ל, כך גם בארץ, תצלומים אייקוניים רבים צולמו על ידי צלמים "מטעם", לעיתים על מדים ולפעמים עובדי מדינה. הצלם מיקי קרצמן והעיתונאי רועי כ"ץ עוסקים בשאלה האם יש פגם עיתונאי בכל אימג', אפילו אייקוני, של צלם מגוייס ומדוע מרחק השנים אינו מאפשר מבט ביקורתי על התופעה צילום: מיכה בר-עם, במחנה

אלמנט הפייטה בו נראה אדם מניף את אחותו הזועקת והפצועה לימד את הציבור הישראלי את שפת הקורבן. בתמונה האייקונית של ישראל סימיונסקי מהטבח במעלות ניתן לראות את הכאב, הזעזוע והכאוס שהתחולל באירוע הטרור. בפרק זה, הצלם מיקי קרצמן והעיתונאי רועי כ"ץ בודקים עד כמה צילומי קורבנות מסייעים לרטוריקה הלאומית של ישראל. צילום: ישראל סימיונסקי, ישראל סאן

בעיני רבים תצלום הצנחנים בכותל של דוד רובינגר הוא הצילום האייקוני ביותר בתולדות מדינת ישראל. הרגע בו תיעדה מצלמתו של רובינגר את שלושת הצנחנים על רקע הכותל שזה עתה שוחרר הפך לסמל של מלחמה, תקופה ושינוי. בפרק זה, הצלם מיקי קרצמן והעיתונאי רועי כ"ץ מתארים את האופן שבו הציבור בונה פרשנות ואתוס באמצעות צילום היסטורי אחד. צילום: דויד רובינגר, לע"מ

מפעל ההתנחלויות בשטחים זכה לאייקון הצילומי הראשון שלו בתצלומו הנודע של משה מילנר מתחנת הרכבת הישנה בסבסטיה. משה לוינגר וחנן פורת חוגגים על כתפי המתיישבים הפכו סמל עבור גוש אמונים והציונות הדתית כולה. בפרק זה, הצלם מיקי קרצמן והעיתונאי רועי כ"ץ דנים בסוגיית הגישה access של צלמים לאירועים מכוננים בהיסטוריה הישראלית וגם בשיטות ההפצה הרשמיות וכיצד עיצבו את דעת הקהל. צילום: משה מילנר, לע"מ

מזל, אומץ, תושיה וחוש עיתונאי מפותח הביאו את אלכס ליבק לחשוף באמצעות פריים בודד את פרשת קו 300, מהפרשות החמורות בתולדות ישראל. בפרק זה, הצלם מיקי קרצמן והעיתונאי רועי כ"ץ מנסים לעמוד על הקשר בין הצילום האייקוני לסקופ העיתונאי ולקשר בין צילומי חתונות להבזק אור אחד בחשיכה שהפיל את שירות הביטחון הכללי צילום: אלכס ליבק, עיתון "הארץ"

תמונתו של אריק שרון הפצוע קל בראשו במלחמת יום הכיפורים היא שחרטה ועיצבה במידה רבה את חשיבותו בזיכרון הקולקטיבי. מיכה בר-עם הצליח לאפיין את אריק שרון כמצביא שאינו מתרגש מכאב, והזניק אותו לזירה הפוליטית. הצלם מיקי קרצמן והעיתונאי רועי כ"ץ מסבירים כיצד עיצב מחדש את דמותו עד לכיסא ראש הממשלה, איך הפך גיבור המלחמה לסבא החביב של כולנו צילום: מיכה בר-עם, במחנה

הצילום של אברהם ורד מהצניחה במתלה מתאר אפיזודת מלחמה מאופקת. החיילים אינם שועטים על רכב משוריין, לא עטופים בטליתות וחשוב יותר, זו אינה תמונת ניצחון. הצלם מיקי קרצמן והעיתונאי רועי כ"ץ מבררים מדוע התצלום הוכתר כאייקוני, מה בין מלחמה לדת, ואיך מיישבים את ההתנגשות בין רוחניות ופלדה צילום: אברהם ורד, לע"מ

משה דיין הוא אייקון ויזואלי ישראלי, אבל לא במקרה. הצבר הרמטכ"ל, שר הביטחון ושר החוץ, דאג באובססיביות וביצירתיות לכך שכל הציבור יבין עד כמה הוא חשוב למדינת ישראל. הצלם מיקי קרצמן והעיתונאי רועי כ"ץ מסבירים כיצד הצליח משה דיין להפוך לצ'ה גווארה הישראלי צילום: אילן ברונר, לע"מ

מאסונות, משברים ואירועים היסטוריים לא ניפטר לעולם, אבל אם נמקם את צילומי העיתונות האייקוניים על ציר זמן, נבחין בדלילות מבהילה בשני העשורים האחרונים. הצלם מיקי קרצמן והעיתונאי רועי כ"ץ בודקים לאן נעלם הצילום האייקוני ומה החליף אותו בזיכרון הקולקטיבי

התצלום בו נראה הטרוריסט הפלסטיני מארגון "ספטמבר השחור" על רקע מבני המגורים של הכפר האולימפי במינכן 1972 הוא צילום אייקוני יוצא דופן. דל ויזואלית אך רב משמעות. בפרק זה, הצלם מיקי קרצמן והעיתונאי רועי כ"ץ בוחנים את השפעת המסכה של האובייקט, דלות החומר הויזוא

התצלום בו נראה הטרוריסט הפלסטיני מארגון "ספטמבר השחור" על רקע מבני המגורים של הכפר האולימפי במינכן 1972 הוא צילום אייקוני יוצא דופן. דל ויזואלית אך רב משמעות. בפרק זה, הצלם מיקי קרצמן והעיתונאי רועי כ"ץ בוחנים את השפעת המסכה של האובייקט, דלות החומר הויזואלי ואופן צילום התמונה על הצופה

גם לישראל יש את איוו ג'ימה שלה – הנפת דגל הדיו באילת. התצלום של מיכה פרי, אז מפקד בחטיבת הנגב, הפך לתמונת הניצחון הניצחון של מלחמת העצמאות. הצלם מיקי קרצמן והעיתונאי רועי כ"ץ מתלבטים האם קומפוזיציה, תאורה ופוקוס חשובים ביצירת צילום אייקוני. צילום: מיכה פ

גם לישראל יש את איוו ג'ימה שלה – הנפת דגל הדיו באילת. התצלום של מיכה פרי, אז מפקד בחטיבת הנגב, הפך לתמונת הניצחון הניצחון של מלחמת העצמאות. הצלם מיקי קרצמן והעיתונאי רועי כ"ץ מתלבטים האם קומפוזיציה, תאורה ופוקוס חשובים ביצירת צילום אייקוני. צילום: מיכה פרי, לע"מ

תצלום המלח והאחות ("יום הניצחון על יפן בכיכר טיימס" בשמו הרשמי) של אלפרד אייזנשטאדט עבור מגזין "לייף", הפך לאייקון סיום מלחמת העולם השנייה. שני המצולמים האנונימיים בתצלום הספונטני בלב מנהטן מאפשרים לצלם מיקי קרצמן והעיתונאי רועי כ"ץ לבחון את סוגיית האנוני

תצלום המלח והאחות ("יום הניצחון על יפן בכיכר טיימס" בשמו הרשמי) של אלפרד אייזנשטאדט עבור מגזין "לייף", הפך לאייקון סיום מלחמת העולם השנייה. שני המצולמים האנונימיים בתצלום הספונטני בלב מנהטן מאפשרים לצלם מיקי קרצמן והעיתונאי רועי כ"ץ לבחון את סוגיית האנונימיות בצילום אייקוני ואת מידת האפקט המתמשך על המתבונן צילום: אלפרד אייזנשטדט

ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים - וכך גם הדרישה לתמונות הניצחון. התצלום האייקוני של ג'ו רוזנטל מכיבוש האי איוו ג'ימה הוא תיעוד לשיחזור סיטואציה שהתרחשה כמה שעות לפני כן. מהצד השני של הגלובוס, יבגני חאלדיי, שנשלח על ידי השילטון הסובייטי, לא הסתפק בצילום של

ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים - וכך גם הדרישה לתמונות הניצחון. התצלום האייקוני של ג'ו רוזנטל מכיבוש האי איוו ג'ימה הוא תיעוד לשיחזור סיטואציה שהתרחשה כמה שעות לפני כן. מהצד השני של הגלובוס, יבגני חאלדיי, שנשלח על ידי השילטון הסובייטי, לא הסתפק בצילום של הנפת דגל ברית המועצות מעל הרייכסטאג אלא גילה את חשיבות ריטוש הדימוי בעיצוב דעת הקהל. הצלם מיקי קרצמן והעיתונאי רועי כ"ץ מסבירים כיצד משטרים מעצבים דעת קהל דרך פריים בודד. צילום: ג'ו רוזנטל

ככל הנראה התצלום האייקוני בכל הזמנים. רוברט קאפה מצליח דרך "מותו של חייל לויאליסט" לתעד את זוועות מלחמת האזרחים בספרד. פריים בודד, כדור אחד, קורבן יחיד. 80 שנה אחרי פירסומה, הצלם מיקי קרצמן והעיתונאי רועי כ"ץ נעזרים בתצלום של קאפה כדי לבחון מה הוא תצלום

ככל הנראה התצלום האייקוני בכל הזמנים. רוברט קאפה מצליח דרך "מותו של חייל לויאליסט" לתעד את זוועות מלחמת האזרחים בספרד. פריים בודד, כדור אחד, קורבן יחיד. 80 שנה אחרי פירסומה, הצלם מיקי קרצמן והעיתונאי רועי כ"ץ נעזרים בתצלום של קאפה כדי לבחון מה הוא תצלום אייקוני והקשר בין אוֹתֵנְטִיּוּת לפוטו-ג'ורנליזם צילום: רוברט קאפה