מעצבים תודעה

זה אולי יפתיע אתכם אבל בתחילת המאה הקודמת, אנשים קנו מוצרים בגלל הפונקציונאליות שלהם. בסוף שנות ה-20 קרה משהו ששינה את תרבות הצריכה שלנו לנצח והשפיע על האופן שבו אנחנו צורכים מוצרים ושירותים עד היום.

העולם העסקי מתאפיין בכך שהחברות הבינוניות עדיין מציעות הנחות ומבצעים אך החברות המצליחות, כבר לא מדברות עם הלקוחות שלהן על כסף. הן סוחרות בחוויות שלנו. אם בעבר, מספיק היה להציע מוצר טוב ומחיר תחרותי, העולם העסקי עבר מהפכה בשנים האחרונות. בעולם של היום, גישה זו כבר לא תופסת. מעולם של מוצרים ושירותים נכנסנו לעולם של חוויות. צמד המילים "חווית לקוח" הוא הרבה יותר מ-buzzword חולף. חווית לקוח הפכה להיות חשובה יותר מהמוצר עצמו וחברות או ארגונים שיתעלמו מזה ימצאו את עצמם מחוץ למשחק.

בפרק זה, נדבר על האופן שבו מקבלי החלטות מתמודדים עם פייק ניוז, מה ההבדל בין אתגרי הביטחון הלאומי של פעם לאלו של היום, מה כל זה קשור לסוכריות סקיטלס ואיך אפשר בלי רכילות - אז נספר לעם על הקשר המיוחד שלי ושל איתי שהולך הרבה אחורה.

האם יש אמת אחת, מה באמת מבדיל בין ימין ושמאל, מה הופך ציוץ לויראלי ולמה כולנו שקרנים (לא כולם, רק קבוצה מצומצמת של שמאל) ולמה לאקדמיה אין זכות קיום.

סקס סמים וסמארטפון - גברים,נשים ואבולוציה. יום ראשון, 01 בספטמבר, 2019

בחברה המערבית אנחנו אוהבים את החופש שלנו לבחור ומאמינים שהוא חיוני לאושר. אך מסתבר שיש כזה דבר יותר מדי בחירה, בעיקר אם אנחנו מהאנשים ששואפים למקסם. השוואה לממקסמים, המסתפקים הם אלו שיחוו הנאה גדולה יותר מהחיים

סקס סמים וסמארטפון מארח את המשקיע והיזם הסידרתי ישי גרין, על פסיכואנאליזה, מיניות וסטארטאפים

היום בסקס סמים וסמארטפון נבין למה בניגוד למה שאמרו לנו כל השנים, יש המון יתרונות בלקפוץ למסקנות מהירות, להסתכל בקנקן ולהסיק ממנו על מה שיש בו ולהתבסס על התחושות שלנו כשאנו מקבלים החלטות.

היום בסקס סמים וסמראטפון, נארח את ד״ר יהודה ישראלי, פסיכונאלטיקאי מוביל ומומחה לגישה הלקאניאנית לשיחה מרתקת על מקומה של הפסיכואנאליזה בעידן הדיגיטלי, על הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו כדי להרגיש חשובים ועל מה קורה כשהסיפור שלנו קורס

היום בפודקאסט נארח את פרופ׳ אשר עידן, ננסה להבין ממנו כיצד מגיעים מעיסוק בפילוסופיה לעיסוק לייעוץ במטבעות דיגיטליים, נבין למה אנחנו בעידן שבו ניתן לקבור את כל הדיסיפלינות, מהו לעזאזאל ביטקוין, מי עומד מאחוריו, מדוע אנחנו עוד לפני המשבר הגדול בתולדותינו ומה הקשר בין פרויד ולאקאן למארק צוקרברג

סקס סמים וסמארטפון - כיצד ניתן למנף אפליה כדי לעשות יותר כסף?, יום ראשון, 21 ביולי, 2019

האם באמת הכתובת הייתה על הקיר בפרשת הגננת המתעללת? האם ניתן היה לצפות מראש את הסימנים להתעללות בילדים? ומה הנזק האמיתי שגרמה הנזק המתעללת, זה שאף אחד לא מדבר עליו?

למרות הטענה של חוקרים רבים שעם הזמן אנחנו נראה מגמה של חילון, אנשים הופכים נראה שיש מגמה של התקרבות לדת. אבל לא מההביט של קיום אדוק של מצוות אלא אנשים נותנים מענה לצורך שלהם אחר חיפוש משמעות במדיטציה, מיסטיקה, קבלה, אז מהיכן מגיע הצורך הזה להכניס את הדת חזרה לחיינו ומדוע כמעט כל אדם מוצא היום משהו להאמין בו

נטייתנו להאמין בטענה מסוימת ביחס לעצמנו, עומדת ביחס ישר לרצון שלנו שטענה זו תהיה נכונה. אפקט פורר, הנקרא על שמו, מציע שאנו ניטה לקבל הצהרות מפוקפקות ואפילו כוזבות לחלוטין למעט אנשים הסובלים מדיכאון, שאצלם נצפתה יכולת לנבא אירועים הנוגעים לעצמם באופן מדויק, הכשל אינו בהבנה של העובדות עצמן. אנו מבינים מצוין שהעישון מזיק רק לא חושבים שהוא מזיק לנו.

ניסיתם לחשוב פעם, למה אנחנו כל כך מחכים לחופשה? האם הזמן בחופש הוא באמת כל כך אטרקטיבי או אולי זו ההתנתקות מהשגרה שגורמת לנו להרגיש טוב? אז אני אעשה ספוילר קטנטן ואומר שלא זה ולא זה, יש אלמנט אחר בחופשה שגורם לנו לחכות לה כל כך ובאופן ההנאה הרבה יותר מהחופשה, נמדדה לאחריה..

תקציר - "איך בסוף הגעתי לסכום כזה, נכנסתי רק כדי לקנות כמה דברים שהיו חסרים .." רשימת קניות לא נמצאה יעילה במיוחד ביכולתה לגרום לנו לקנות רק מה שאנחנו צריכים ולא מעבר. מסקרים שנערכו, נמצא כי כ-80% מהצרכנים קונם הרבה מעבר לרשום. למעשה נתונים מראים שיותר מ-50% מהרכישות בסופר מוגדרות כרכישה אימפולסיבית או רגשית ולא רק בסופר, גם באונליין. המשווקים מהנדסים את תהליך הקנייה כך שישפיע על מוחנו לקנות (הרבה) דברים שאנחנו לא צריכים, למעשה כוחות השוק בנויים על ניצול חולשות אנושיות - כיצד זה עובד?

שיחה עם מיקי פרנקל, פסיכולוג קליני המתמחה בילדים ומשפחות על האופן שבו שנתה הטכנולוגיה את הבעיות עמן מטפלים מתמודדים כיום, מהם הקשיים הפסיכולוגים המאפיינים בני נוער וכיצד המטפלים מתמודדים עם היחשפות לפורנוגרפיה, התמכרות למשחקי מחשב והמעבר של החיים לדיגיטל.

תקציר - כשם שיש חשיבות ללימוד חיבור וחיסור לפני שלומדים להשתמש במחשבון, ילדים צריכים ללמוד על העולם הפיזי לפני שהם נחשפים לעולם הווירטואלי, הורים שחושפים את ילדיהם למסכים מונעים מהם לבנות את הבסיס שהכרחי להם להבנת העולם. היכרות מוקדמת מדי עם הטכנולוגיה היא בדיוק מה שימנע את פיתוח היכולות שהורים כל כך רוצים להשיג באמצעות הטאבלטים: יכולת ריכוז, יכולת קשב, תשומת לב, היכולת לקרוא אנשים, לתקשר איתם, להגדיל אוצר מלים - כל אלה ייפגעו".

תיאור הפרק: בשנים האחרונות, כל הרצאה או שיחה על קבלת החלטות פתחה בכך שיש לנו חלק רגשי וחלק רציונלי וכל החלטה היא סוג של מאבק בין שתי המערכות. אך לאחרונה נשמעים יותר ויותר קולות של חוקרים בקבלת החלטות שאומרים שזה לא יותר מקשקוש. אז מה באמת מתרחש במוחנו בזמן שאנו מקבלים החלטות? תצטרפו אליי ולד״ר דינו לוי, חוקר בתחום של נוירומרקטינג ונוירו שיווק כדי להבין איך אני יכולה לגרום לכם לשתות יותר קולה ומה הכי חשוב שאנו מתחילים דיאטה

בפרק הקודם ניסינו לענות על השאלה האם המקום שתופסת האהבה בחיינו השתנה. ראינו שסדר העדיפויות שלנו השתנה, אם פעם מה שהוביל אותנו היו שמירה על התא המשפחתי היום מימוש עצמי הוא ערך עליון, הציווי היום הוא להיות מאושר. מושגים שנחשבו עד לא מזמן לטאבו שלא ניתן היה לפקפק בו, כגון זוגיות, מוסד הנישואים והתא המשפחתי, מושמים כעת בסימן שאלה ומקבלים הגדרה מחודשת. אנשים היום נמנעים מבחירות, מהגדרה עצמית ומביצוע החלטות מחייבות. המגמה הדומיננטית כיום היא להשאיר את כל האופציות פתוחות, ואם אפשר, אז לתמיד. אם פעם זוגות החליטו על פירוק הקשר כי לא היו מאושרים, היום זוגות מתגרשים בגלל האפשרות שיהיו מאושרים יותר. ועם כל השינויים האלו בערכים צץ מודל חדש לנישואים – פוליאמוריה המאפשר ריבוי פרטנרים בהסכמת שני הצדדים. אם נאמץ לרגע את נקודת המבט אבולוציונית, נבין שזו לא הפתעה גדולה. למרות שמונוגמיה היא עדיין מודל הזוגיות הנפוץ ביותר בחברה המערבית, ננסה להבין האם אנחנו אמורים בכלל להיות מונוגמיים או שאולי לטבע יש תוכניות אחרות?